<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' ע"ז פ"ז</h1>
<h2>דף לה:</h2>
כל מצות לא תעשה אפילו נשים חייב', חוץ מלא תשחית ולא תקיף ולא יטמא למתים, שאם גלחה פאת ראש האיש או שנתגלחה פטורה, שנאמר [ויקרא י"ט] לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנך, כל שישנו בלא תשחית ישנו בלא תקיף, ואשה אינה [ב]בל תשחית שאין לה זקן. לפיכך, עבדים הואיל ויש להן זקן אסורין בהקפה. טומטום ואנדרוגינוס הוי ספק ונותנין עליהם חומרי האיש וחומרי האשה בכל מקום וחייבין בכל ואם עברו אין לוקין.
כל המשחית בתער אחד מחמש פיאות שיש בזקן לוקה. והן, לחי העליון ולחי התחתון (ו)בימין וכן בשמאל ושפת הזקן, וזקן סנטר מנטון בלע"ז. ור"ח אינו מונה לחי התחתון רק שתי פיאות השפם. וכן הנשחת שסיע למשחית בכל לוקה על כל פיאה ופיאה, שנאמר [ויקרא י"ט] ולא תשחית פאת זקנך, שזה דרך כומרי עבודה זרה להשחית זקנם. אם נטל כולם חייב חמש מלקויות. וקבל הר"מ מקוצי, שאסור להשחית הפיאות אע"פ שאינו לוקה. גלח זקנו במספרים פטור, שאין השחתה כי אם בתער. הנשחת פטור אם לא סייע. אשה מותרת להשחית זקנה אם יש לה שער בזקן, ואם השחיתה פיאת האיש פטורה. השפם, והוא שער שעל גבי שפה העליונה, ושער המדולדל מן השפה התחתונה, מותר לגלח בתער. ומ"מ לא נהגו ישראל להשחיתו רק לגלח קצתו שלא יעכב אכילה ושתייה.
כל כהן או ישראל השורט שריטה אחת על המת לוקה אחת בלבד, שנאמר [ויקרא י"ט] ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם. וכן הגודד. שרט שריטה אחת על חמשה מתים, או חמש שריטות על מת אחד לוקה חמש אם התרו בו על כל אחת.
<h2>דף לו.</h2>
כל כהן או ישראל שקרח קרחה על המת שיעור קרחה, והוא כדי שיראה מראשו פנוי כגריס בלא שער, ביד או בכלי בין העינים או בראש לוקה, שנאמר [ויקרא כ"א] לא יקרחו קרחה בראשם. קרח חמש קריחות כשיעורן (או) על מת אחד לוקה כמניין הקרחות, אם התרו בו על כל קרחה וקרחה. (השפיל) [הטביל] ה' אצבעותיו [בסם] והניחם בחמשה מקומות בראשו בבת אחת, הואיל וקרח חמש קריחות, אע"פ שהיא התראה אחת, לוקה [חמש], שהרי כולן באין כאחת.
